פסק-דין בתיק ב"ל 40127-06-11

1.         בפני ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 16/5/11 אשר קבעה למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור של 10% על פי סעיף ליקוי 35 (1) (ב).

2.         הועדה התכנסה מכוח פסק דין בתיק ב"ל  2589-05-10, מיום 9/8/10 ולפיו:" עניינו של המשיב יוחזר לועדה לעררים (אסירי ציון) על מנת שהועדה תנמק את קביעתה בנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין המצב האורטופדי לבין תקופת המאסר וזאת בשים לב למסמכים הרפואיים ולמועד הופעת כאבי הגב".

3.         המערער טוען, כי הועדה נשוא הערעור לא נימקה את החלטתה ביחס לקשר הסיבתי בין המצב האורטופדי לבין תקופת המאסר מאחר והתעלמה משני מסמכים מהותיים- האחד ממצאי רנטגן משנת 1988 שבהם נמצאה עקמת, איבוד הלורו דוזיס ושינויים ניוונים וכן התעלמה מטופס משנת 1992 שם התלונן המשיב על כאבי גב בקשר לחבלה בעבודה.

4.         המשיב טוען, כי הועדה פעלה על פי פסק הדין, ולא הייתה צריכה להתייחס לצילום משנת 88 מאחר שהתייחסה לצילומים משנת 2010 ולגבי הטופס בדבר תלונת המערער משנת 92 טוען המשיב, כי לא מדובר במסמך רפואי.

דיון והכרעה:

5.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל , פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160).

6.         הועדה נשוא הערעור התכנסה בשלוש ישיבות, ביום 1/2/10, 31/1/11 ו- 16/5/11. הועדה סיכמה את דיוניה ביום 16/5/11 וכתבה בפרק הסיכום והמסקנות:

" הועדה עברה שוב על החומר הרפואי והתיק הידני של קופ"ח ובו נמצא רשום על כאבי גב וחופשת מחלה בשנת 91. הועדה עיינה שוב בתלונות התובע ובדברי המתורגמן שליוה את התובע בוועדה.

העדר מידע רפואי מתקופה של טרום עלייתו לארץ ותקופת מאסרו הינם ממצאים נסיבתיים שלדעת הועדה לא ניתן להשתמש בהם כנגד טיעוניו.

לדעת הועדה מגבלותיו היום קשורות לתקופת מאסרו באתיופיה ולכן הועדה קובעת שנכותו נובעת מהיותו אסיר ציון ולכן נכותו בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1) ב' נותרת על כנה כפי שנקבע בוועדה מיום 24/3/10. "

7.         כאמור, המערער טוען כי הוועדה הרפואית התעלמה מממצא רנטגן משנת 1988, לשלמות התמונה מצאתי לנכון להביא את הממצא הרנטגני כלשונו:-

"עמ"ש גבי ומותני.

סקולידיום קלה ביותר קמורה ימינה בעמ"ש מותני והעדר הלורדרוזי המותני הרגיל ושינויים קלים בעמ"ש מותני עם זיזים קטנים קידמיים מרווחים בין חוליות שמורים. "

כמו כן, המערער הפנה למסמך מתיקו הרפואי של המשיב מיום 14/6/92 בו נכתב כי המשיב נפגע תוך כדי משיכת רשתות ברזל וחש כאבים בגבו.

8.         בנסיבות אלו, על הוועדה היה להתייחס למסמכים רפואיים אורטופדיים מעברו של המשיב. מן הראוי שהיתה הוועדה מתייחסת לשני המסמכים שאוזכרו לעיל, על מנת לדון בקשר הסיבתי בין מצבו האורטופדי לבין תקופת המאסר.

9.         לאור האמור, עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לממצא הרנטגני מיום 13/7/88 ולאישור מיום 14/6/92 בעניין תאונת העבודה של המשיב.

הוועדה תסביר האם יש במסמכים הללו כדי לשנות את החלטתה מיום 16/5/11. המשיב

ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

10.        בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.